אז מה הסיפור עם בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג?
בחלק הראשון של מתוך ארבעה - עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי ומי שמייצגת נפגעות ונפגעי השבעה באוקטובר בהאג, סוקרת בשבילנו את כל מה שחשוב לדעת בנושא.

טקסט הפרק המלא:
מהו בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג? מה סמכויותיו ומתוקף מה הן מופעלות? בקשת התובע בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון מעלה צורך להכיר את המוסד הזה וגם להבין כי אין עוד דמוקרטיה בעולם כרגע שכלפי בכיריה בית הדין מכריז שבכוונתו לבקש הוצאת צווי מעצר. בעיני חוצן או מתבונן אובייקטיבי, אם עוד קיים כזה כיום, הדבר יכול להצביע או על עניות בית הדין או על עניות אותה דמוקרטיה. למרות זאת, מדינת ישראל אינה הדמוקרטיה הראשונה שמעל לראשם של בכיריה ריחף חשש ממשי להוצאת צווי מעצר בידי בית הדין. מה והאם אפשר ללמוד ממקרים אחרים? בואו נתחיל מההתחלה. מהו בכלל בית הדין בהאג ומה הן סמכויותיו? כיום אנחנו שומעים על שני בתי דין בהאג. האחד למדינות, ושם דרום אפריקה וישראל מנהלות חזית משפטית עם השלכות ישירות ללחימה. השני, בית הדין הבינלאומי הפלילי, החוקר ומעמיד לדין יחידים, ועליו אנחנו מתמקדים. בית הדין הוקם בפועל בשנת 2002. חמישים שנים אחרי שהעצרת הכללית של האו״ם, הסמיכה ועדת משפטנים לנסח חוקה לבית משפט בינלאומי פלילי קבוע, שימשיך ויישם את מורשת משפטי נירנברג בתום מלחמת העולם השנייה, וינציח את ההבטחה לעולם לא עוד. הוא הוקם כמאתיים שנה אחרי ההצעה הראשונה להקימו, כדי להכפיף מדינות חברות באמנת ג'נבה הראשונה. בזמנו, בזירה בינלאומית שבמרכזה ריבונות מדינות, הקמת בית משפט קבוע, עצמאי ומוסמך להעמיד לדין גם ראשי מדינות בעת לחימה, לא התקבלה על הדעת. היום זו מציאות. בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג שהוקם מתוקף אמנה עליה הסכימו מדינות ב-1998, יחקור ויעמיד לדין בגין הפשעים החמורים ביותר, למעט מטעמים מסוימים המעוגנים באמנה. כי סמכות לא די לה. לתובע בית הדין נותר שיקול דעת רחב לגבי הפעלת הסמכות שבידיו. בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג חוקר ומעמיד לדין את האחראים ביותר בעיניו, בגין פשעים המזעזעים את האנושות, ובהם רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. עקרונות הסמכות של בית הדין נתונים למבחנים קשיחים. זהו לא בית משפט הפועל תחת עיקרון הנקרא ״סמכות אוניברסלית״. על פיו יפעיל סמכותו, מרגע שפשעים בינלאומיים פליליים מבוצעים. לכן הוא לא יכול לחקור ולהעמיד לדין פשעים בינלאומיים בסוריה או בתימן למשל. רק מדינה, או במקרים חריגים מועצת הביטחון של האו״ם, יכולה להכיר בסמכות בית הדין. מועצת הביטחון יכולה גם להקפיא סמכות זו. סמכות בית הדין מופעלת בשטח המדינה המבקשת או כלפי אזרחיה. בשנת 2021, מושב שופטים הכיר בסמכות בית הדין לפתוח בחקירה בהתבסס על בקשתה של הרשות הפלסטינית שפעלה כמדינת פלסטין. ולמרות ששאלת האם פלסטין היא מדינה עוררה סערה משפטית וגרמה לשפיכת דיו רב, בטענות שפלסטין היא מדינה, אינה מדינה, או שהיא מדינה לצורך האמנה, בית הדין אישר את האפשרות האחרונה. ומכאן שהרשות הפלסטינית וכמוה ישראל נתונות לסמכותו של בית הדין.